ארז נ' טויטופלסט בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד כספי שניתן ע"י מותב זה ביום 2.1.11 (להלן: "פסק הדין"). במסגרת פסק הדין נתקבלה בחלקה התביעה, במובן זה שהמבקשת חויבה לשלם למשיב סך 370,000 ₪ (קרן) וכן הוצאות משפט. בתביעה שכנגד, חוייב המשיב להשיב למבקשת 7,700 רכיבי מזגנים (דמפרים) שערכם כ – 5.15 דולר ארה"ב, שהוערכו על ידי המבקשת דנן בסך 158,736 ₪ (קרן).

2.לטענת המבקשת, עסקינן בחיוב כספי בעל היקף משמעותי, כאשר סיכויי הערעור גבוהים וקיים חשש שאם יתקבל הערעור, לא תוכל המבקשת להיפרע מהמשיב. המבקשת תמכה את בקשתה בתצהיר חוקר. על יסוד ממצאי החוקר, טענה המבקשה שקיים חשש ממשי כי המשיב לא יוכל להשיב את הכספים, אם יתקבל הערעור.

3.המשיב תמך יתדותיו בפסק הדין. לטענת המשיב סיכויי הערעור "אפסיים". יתר על כן, בתצהירו, הסביר המשיב שמצבו הכלכלי איתן.

4.לאחר שעניינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.

5.הכלל הוא, שבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תיבחן בשתי אמות מידה. עמד על הדברים, השופט רובינשטיין ברע"א 5333/05 חיים גבריאלי ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, (ט.פ.) (2005):

"לפי ההלכה הנוהגת יש לבחון בקשה לעיכוב ביצוע בשתי אמות-מידה: במידת סיכויי הערעור ובמידת היכולת להשיב את המצב לקדמותו אם יתהפך המצב בערעור (ראו בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668, 672, השופט זמיר)".

6.פסק הדין קובע חיוב כספי. הלכה היא, שזוכה בתביעה זכאי לביצוע מיידי של פסק דינו ורק במקרים חריגים יעוכב פסק דין המטיל חיוב כספי. בפרשה אחת שנדונה בבית המשפט העליון, לגבי עיכוב ביצוע של חיוב כספי לזכות חברה שהוטל ספק בפעילותה, דחתה השופטת פרוקצ'יה את הבקשה, תוך שהיא קובעת בזו הלשון:

"פסק דין המטיל חיוב כספי לא יעוכב אלא במקרים חריגים, מקום שסיכוייו של המערער להצליח בערעורו טובים, ומקום שאם לא יעוכב הביצוע, יעלה קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, למשל, אם מוכח כי הזוכה נתון בקשיים כלכליים אשר בעקבותיהם יתקשה להשיב כספים שקיבל באם זכייתו תתבטל בערעור...."

[ע"א 4079/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה-שומרון נ' מעונה חברה לבנין בע"מ ואח', (ט.פ.) (2005)]

7.בעניינו, הציגה המבקשת תצהיר של חוקר פרטי ממנו עולה שהמשיב מנהל פעילות עסקית תחת "עוסק מורשה", כאשר הפעילות מתבצעת מביתו, כי הוא בעל מחצית הזכויות בנכס מקרקעין אשר משועבד בשלוש משכנתאות ע"ס 702,000 ₪ וגם רכביו משועבדים לבנק. עוד צווין, כי כנגד המשיב תלוי תיק הוצל"פ ע"ס 122,000 ₪.

8.המשיב בתצהירו, דווקא פירט את נכסיו, ציין שהוא בעל רכב יוקרתי ודחה את הטענה בדבר חיוב אישי בתיק ההוצל"פ. המשיב הסביר בתצהירו כי הוא מתגורר דרך קבע בארץ והוא בעל פעילות עסקתי ענפה.

9.אינני סבור שקיים קושי ממש בהשבת המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור. המשיב אינו מצוי בהליכי פשיטת רגל. מדובר באדם נורמטיבי שמנהל עסקים בארץ, ולא שוכנעתי כי לא יהיה ביכולתו להשיב כספים, אם ייקבע כך בערכאת הערעור.

10.בנסיבות אלה, אני קובע שהמבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת "קושי ממשי" של המשיב להחזרת הכספים שישולמו לו מכוח פסק הדין, אם וכאשר יתקבל הערעור.

11.גם מבחינת סיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי יש בהם להטות את הכף לעיכוב ביצוע פסק הדין.

12.מטעמים אלה, אני סבור שדין הבקשה להידחות. המבקשת תישא בהוצאות ב"כ המשיב בגין הבקשה בסך 2,500 ₪, לתשלום עד ליום 15.3.11.

ניתנה היום, ה' אדר א תשע"א, 09 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: